הריחוק

כמעט אצל כל זוג הוא יגיע לבקר, באיזה שהוא שלב בחיים, הריחוק הזה.. יש כאלה שיגיע לביקור וייעלם במהרה ויש כאלה שיבוא כדי להשאר, להשתקע. פעם, כשרק הכרנו, והלבבות שלנו נפגשו, והתחברו בחמימות מבטיחה, ויום שלא ניפגשנו הרגיש כמו נצח, לא חשבנו שיגיע הרגע הזה, שנרגיש את הריחוק כמשב רוב קרירה, צוננת חותכת.

ריחוק במובן הבסיסי ביותר שלא רוצה לשתף, לספר, להקשיב

ריחוק במובן של ימים שלמים של שתיקה, חילופי דברים על ענייני היום יום כחלוקת המטלות בלבד, ללא ריבים או צעקות, רק שקט כזה, צובט בלב, ריחוק במובן של חוסר חשק לגעת, לחבק, לתת יד, לנשק. אני חושבת מה הוא אומר לנו הריחוק הזה? אם מזהים אותו אפשר ללמוד ממנו הרבה מאד

לפעמים אם נבחין בו בזמן, הוא יכול לעזור לנו להתחבר מחדש, לשים לב, להיזכר במה אנחנו רוצים באמת, לא לקחת כמובן מאילו, לתת יד, ולעשות מחווות כדי להתקרב. לפעמים אנחנו כבר מתורגלים בריחוק ויודעים שעוד מעט תגיע הקרבה, כמו מין גל כזה, כמו הגאות והשפל. והשפל לא מפחיד אותנו כי אנחנו מספיק קרובים, חזקים בביחד

לפעמים הוא מראה לנו שזה תחילתו של הסוף. יש מין אדישות כזו, כהות חושים, אין אפילו צער, יש רק מרחק, פיזי, נפשי, רגשי. בדידות. אין כבר מה להציל, אין רצון, האהבה נגמרה, נעלמה כלא היתה

ולפעמים האהבה עוד שם אבל לא מצליחים לשבור את הקרח ולהתקרב, המרחק כבר גדול. רוצים להמשיך ביחד אבל לא יודעים כבר איך אפשר רוצים לדבר אבל חוששים להחשף, חוששים מדחייה, אולי הוא כבר לא רוצה יותר. אולי הדלת כבר נסגרה. אלו הם המקרים שבהם כדאי לפנות לטיפול, אין זמן לדחות ולחכות כי הזמן במקרים אלו לא עוזר אלא מרחיק יותר. כשמזהים את הריחוק- זה זמן לתובנות. נתקרב מחדש, ניפרד, או נטפל

השאירו תגובה

כתיבת תגובה לבטל

צרו קשר

שעות קבלה

אני מאמינה