פנקס שחור / פנקס לבן

כמה פעמים חשבת שאת לא רוצה את זה יותר.. שדי, זה נגמר. התחיל באהבה גדולה שלא נשאר ממנה הרבה, בעיקר ההרגל והנוחות.. וחשיבה על הילדים ושלא מפרקים משפחה

וחלק גדול מזה אני זוקפת לפנקס השחור. זה שמגיע כחלק בלתי נפרד מהלידה או במקרה הטוב מההורות הצעירה. הפנקס הזה שבו נרשמה כל אכזבה, טענה, כל ״איחור״ בחזרה הביתה מהעבודה וטלפון שלא צלצל לשאול איך עברה בדיקת העיניים לקטנה. את לא רצית את הפנקס הזה, למעשה כשראית אותו אצל החברים הבטחת לעצמך שאת תהיי אחרת. כשהוא יחזור מהעבודה את לא תתני לו מיד את הקטנצ׳יק שתלוי לך על הידיים כבר שעתיים, ושתהיה ארוחת ערב נעימה כזו שתחכה לו, שיהיה לו כיף ונעים לחזור הביתה.. באמת שזה מה שרצית, אבל אז הגיע השלב הזה, לא ברור מתי זה התחיל, שלא חיכתה ארוחת ערב מפנקת כשהוא חזר, בדרכ לא חיכתה ארוחת ערב בכלל, ולמרות שדימינת איך כשהוא ייכנס בדלת תחייכי אליו בעיניים רכות, העיניים היו רושפות והמבט כעוס מתוסכל. והפנקס השחור גדל והתעבה ולא ידעת כמה דפים אפשר עוד להוסיף לו .. כמה קל למלא אותו, כשעייפים, מותשים וקצת הרבה מיואשים.. והפנקס הלבן, הרבה יותר שקט וצנוע, לא תמיד מגיע.. יש כאלו שנולדו איתו, יש כאלה שקיבלו אותו בירושה, ויודעים איך למלא גם אותו. יש כאלו שזקוקים לטיפול זוגי כדי להכיר אותו וללמוד לעשות בו שימוש יום יומי. כל מחווה זוגית של חיבה או אהבה, קטנה או גדולה, כוס קפה שהוא הציע או הכין, כשהוא בא לשכב לידך על הספה, כשהקטנצ׳יק חולה ולך יש פגישה חשובה בעבודה והוא זה שנשאר איתו, התחושה הבסיסית שאפשר לסמוך עליו, שהוא לצידך גם ברע ולא רק בטוב.. תארו לכן שהכל היה נרשם בפנקס הלבן.. לעת צרה. לימים קשים, כשהפנקס השחור עמוס לעייפה, כשלא רואים את התקווה, והרצון לקום וללכת קורם עור וגידים, אז פותחים את הפנקס הלבן ומתחילים להיזכר. כמי שמטפלת ומגשרת בין זוגות, אני מכירה בערך הגדול של הפנקס הלבן.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה לבטל

צרו קשר

שעות קבלה

אני מאמינה